הקולות שנדמו: מאיר שלו ויהונתן גפן
- Site Oicenter
- 23 באפר׳ 2023
- זמן קריאה 2 דקות
לכבוד יום העצמאות ה- 75 של מדינת ישראל, מוקדש החידושון השבוע לשני קולות ישראלים מאוד שנדמו: מאיר שלו ויהונתן גפן.
העברית הרהוטה והמשובחת שלהם, הייתה כלי העבודה שלהם, בה הם השתמשו באופן מעורר השתאות.
מאיר שלו בטורו השבועי והקבוע בעיתון ידיעות אחרונות, הקפיד לציין בשמם, את כל זוכי אולימפיאדות הפיזיקה והמתמטיקה. שני הוריו היו אנשי חינוך, והנה סיפור קצר שכתב על למידה:
"לפני שנים פגשתי אדם מיוחד במינו, פרופ' דרור שדה ז"ל. פרופ' שדה היה פיזיקאי ואני שאלתי אותו מדוע בחר בתחום הזה, הוא סיפר לי סיפור מעניין: בשנת 1943 הוא היה תלמיד כיתה ג ב"בית הספר לנערים עובדים" בחיפה. היה להם שם מורה לטבע ששמו יעקב איציקוביץ. במשך שנה תמימה לימד המורה איציקוביץ את כיתה ג' ב"בית הספר לנערים עובדים" בחיפה רק על צמח אחד, ששמו העממי הוא "אל תיגע בי", ושמו המדעי הוא "מימוזה ביישנית". לצמח הזה יש תכונה מעניינת: עליו נסגרים במהירות כשנוגעים בו כדי להרתיע את הבהמה שרוצה לאוכלו, וגם בתנאי שרב ובמשך הלילה. ובכן, במשך שנה תמימה, שנת הלימודים 1943 כולה, למדו ילדי כיתה ג של "בית הספר לנערים עובדים" בחיפה רק דבר אחד – את התנהגותה של המימוזה הביישנית. הם גידלו אותה בחדר הטבע, טיפלו בה, השקו אותה, צפו בה וחקרו אותה. המורה יעקב איציקוביץ גם הוציא אותם אל הכרמל כדי לעקוב אחריה במקום חיותה הטבעי. פרופ' שדה סיפר לי שאיצקוביץ מינה אותו להיות האחראי על כיבוי האור בחדר הטבע, וכך הוא הבחין בדבר מעניין - שאופן הסגירה של העלים בלילה שונה מסגירתם באור יום. לא אכנס לפרטים, אבל המורה בדק ומצא שמדובר בתגלית של ממש ודרש לפרסמה בעיתון מדעי. "בכיתה ג' ההיא היינו שמונה תלמידים" סיפר לי פרופ' שדה, שלושה נעשו מהנדסים, שתיים היו למורות, אחד משפטן ושניים פרופסורים באוניברסיטה. אני מאמין שיעקב איציקוביץ תרם לכך תרומה של ממש". "האם מישהו מכם עסק בבוטניקה?" שאלתי. "לא", הוא אמר, "אנחנו לא למדנו ממנו בוטניקה, אנחנו למדנו ממנו לחקור וללמוד ולגלות". "והמשכתם ללמוד איתו גם בשנים הבאות?" "לא", אמר פרופ' שדה, "בסוף אותה שנה התלוננו כמה הורים שהמורה יעקב איציקוביץ לימד אותנו רק על צמח אחד ולא הספיק את כל תכנית הלימודים, ומנהל ביה"ס פיטר אותו".
יהונתן גפן כתב ב-2008 מזמור לדוד, ברכה למורה האהוב והנערץ עליו, בהגיעו לגבורות:
שני דברים נצחיים מדוד למדתי:
האחד - סקרנות שהיא אם כל חכמה.
והשני - ידע כללי בלי מצפון פרטי
יכול להשחית את הנשמה.
המורה הבינוני מספר סיפורים.
המורה הטוב מסביר כל תופעה.
המורה המשובח מדגים.
המורה הגדול נותן השראה.
יהי זכרם ברוך!
תמונות:
מאיר שלו - ויקיפדיה (User:Svklimkin)
יהונתן גפן - ויקיפדיה (User:DMY)
תגובות